- מומחי K-O-L בתחום - -   מהו הקשר בין המידע לגבי מחלת הנפש שהחולה סובל ממנה לבין החלמתו? אני סבורה כי כל מחלה, כאשר יודעים על קיומה, הן המטפלים והן החולים, אפשר לרפא אותה בקלות יחסית מאשר כאשר דואגים להסתירה מהחולה. הדבר נכון לגבי כל המחלות הקשות: סרטן, איידס ואפילו מחלות נפשיות שהן לעתים גם אובדניות, כגון: אנורקסיה או מחלת הרדיפה. החולה במחלת נפש מתנהג לעתים באופן מוזר. הוא מפסיק לאכול ואינו יודע למה, מרגיש שרודפים אחריו ואינו יודע למה, מאבד את רצונו לחיות ואינו יודע למה או מרגיש שהמעשים שלו נעשו ע"י אדם אחר. כאשר הוא מקבל טיפול למנוע את ההתקפים שלו, אם לא ידע למה מיועד הטיפול, הוא עלול לזלזל בו ולא לקחת אותו. מצ"ב קישור למאמר לגבי אנורקסיות המתאר את אותו תהליך: http://www.doctors.co.il/news/431/ מאמר נוסף הקשור לדיכאון: http://www.doctors.co.il/news/646/ צוות מידעני k-o-l    האם ישנן תופעות של הלם קרב גם בשנים האחרונות בהם אין מלחמות? ראשית, הלם קרב הוא מונח המצויין באופן רשמי כ"הפרעת דחק פוסט טראומטית". למעשה "הפרעת דחק פוסט טראומטית" עלולה להיגרם על ידי טראומות רבות, שקרב הוא דוגמא לאחת מהן. בנוגע לשאלתך- אמנם בשנים האחרונות לא מתקיימות מלחמות באותו סדר גודל כמו בתקופות אחרות, אולם עדיין היו קונפליקטים מלחמתיים כמו, למשל .בצ'צ'ניה, בבוסניה ובמקומות אחרים. בנוסף, לא הכרחי להשתתף בפעולות של לחימה מול אויב כדי ללקות בהלם קרב גם חשיפה לאלימות קשה המתרחשת בעת קרב, כמו למשל, ירי באזרחים ואונס כפי שקרה בצ'צ'ניה, עלולה להביא לחלק מהסימפטומים הקשורים בהפרעת הדחק הפוסט טראומטית. יתרה מזאת- אמנם סביר שהלם קרב יתרחש תחת חשיפה ממושכת ללחץ מלחמתי, אולם הוא גם יכול להתרחש עקב מקרה בודד, באם הוא חמור דיו. דוגמאות למקרים כאלו ניתן למצוא בארצנו שלנו, כאשר חיילים נדרשים ללכוד מבוקש והם עלולים להיתקל בכוח מחבלים ולהילחם בו. עם זאת, כאשר מתרחשות מלחמות ממושכות, והחיילים נתונים בלחץ מתמיד וחשופים לחוויות חריגות שסביר שלא היו נתקלים בהם באזרחות, והחשיפה לחויות אלו הינה ממושכת מאוד- אז הסבירות של חייל ללקות בהלם קרב הינה גדולה יותר.  קרן אריאס 1